2:1
רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַסֵּפֶר נִכְתָּבִין |
翻译：拉比说：人应当选择的正道是什么？凡能给行事的人，和他人都带来荣耀的（道路）。小心对待轻的诫命，如同重的诫命，因为你不知道诫命的赏赐。要计算诫命的损失和赏赐，以及犯罪的赏赐和损失。你要思想三件事，就不会犯罪：1）知道上面有一只眼睛在看，2）一只耳朵在听，3）你所有的行为都记录在案。
如果Mishnah出现拉比（רַבִּי），但不具体提及其名字，这总是指Yehuda NaNasi。他是上一篇拉比Shimon ben Gamliel的儿子。
如果人行事为人给自己带来荣耀，为什么要在乎给他人也带来荣耀呢？换句话说，一个人如果遵行诫命，为什么要在乎别人如何看他呢？答案是，人亊奉造物主，也需要考虑旁人的观点。比方说，一个人可能在暗中行善，但在旁人看来他可能很吝啬，是个守财奴。所以，他应该采取的正道是，他可以隐藏自己行善的数目，但却不要隐藏自己行善的行为。
反过来，如果人的行为被他人所赞赏，为何要强调对自己也带来荣耀呢？答案是，他人看见的只是外在，却不能看见你的内心。人的正道是行事为人都是为了上天，而不是为了博得他人的赞赏。所以，人的行为一方面应该得到他人的认可，但他人的认可却不是他行为的动机。他的动机应该是为了上天。
尽管从人的视角看，诫命有大有小，有重有轻，大诫命并不意味着赏赐大，小诫命也并不意味着赏赐小。造物主不告诉人诫命赏赐的大小是为了保证所有的诫命都能被行出来。
2:2
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם |
翻译：Rabban Gamliel是拉比Yehuda HaNasi的儿子，他说：妥拉学习和处世之道相结合是美好的，因为两者的努力会让罪被忘记。任何没有和劳动结合的妥拉学习，最后都会停止，并导致犯罪。凡为社区做工的，都应当为上天的名做工。他们先父的功德会帮助他们，他们的公义将永存。至于你们，我将给你们大的赏赐，算作是你们的工作。
尽管人在今生的成功是因为先父的功德，但造物主也将其算作他们的成就。
2:3
הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ |
翻译：要小心对待权势者，因为他们亲近人只是为了自己的利益。他们在享受时看起来像朋友，在困境中却不站在人的身边。
2:4
הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה |
翻译：他曾说：把他的意愿当成你的意愿，这样他才把你的意愿当成他的意愿。废掉你的意愿，在他的意愿面前，这样他才废掉其他人的意愿，在你的意愿面前。Hillel说：不要脱离社区，不要太相信自己，在你死之前；不要论断你的弟兄，在你到达他的处境之前。不要说听不懂的话，即使最后会听懂。不要说，等我有时间，我再学习，或许，你永远不会有时间。
归根结底，人只有两个基本需求：1）获得你需要的，但尚未拥有的，东西；2）不受到他人的伤害。
造物主满足人这两个基本需要通过：1）爱神；2）畏神。人如果建立爱神的意愿，这同时也是神的意愿，两个意愿是一个意愿。反过来，人如果废掉自己想犯罪的意愿，因为敬畏神，神会因此废掉其他人想加害于你的恶念。
不要太相信自己是因为人总是有犯罪的可能，所以在你死之前不要认为自己是一个义人，除非你死了，自然就绝对不可能犯罪了；同样的道理，不要论断弟兄，因为你不知道他的处境，如果你经历了所经历的，你也会像他一样犯罪。
Maharal解释说：不要说什么事情不可能，因为最后凡事都有可能。
人永远不知道明天会发生什么事情，所以，当做的事情应该及时去做。
2:5
הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ |
翻译：他曾说：没有无知的人会怕犯罪，不学习妥拉的人也不可能是敬虔人，害羞的人不会学习，没有耐心的人不能教导，没有过余经商的人能成为学者，在一个没有人的地方，你要努力做人。
如果人没有妥拉知识，自然不会敬畏天。敬虔人（חָסִיד）的意思是超越律法字句的最低要求去行。害羞的人不敢提问题，所以不会学习，没有耐心的老师让学生不敢提问题，所以，不能教导。过余经商的人一方面学习妥拉的时间不多，另一方面花很多时间在物质的追求上。
在一个没有人（אֲנָשִׁים）的地方，你要做人（אִישׁ）：如果出现一个状况，却没有人站起来做当做的事，你要挺身而出。但如果有人能够胜任，并愿意承担这个责任，你应该让他去做。
2:6
אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לָהּ, עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן |
翻译：他看到一个头骨漂浮在水面上。 他对她（头骨）说：“因为你淹死了别人，你也被淹死了。最后，淹死你的人也会被淹死。”
平常人看见的是自然规律，智慧人看见的是因果报应。
2:7
הוּא הָיָה אוֹמֵר, מַרְבֶּה בָשָׂר, מַרְבֶּה רִמָּה. מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְאָגָה. מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים. מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה. מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים. מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה. מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְבוּנָה. מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא |
翻译：他曾说：肉越多，虫越多；财产越多，烦劳越多；妻子越多，巫术越多；婢女越多，淫乱越多；仆人越多，盗窃越多；妥拉越多，生命越多；妥拉学堂越多，智慧越多；问略越多，通达越多；慈善越多，和平越多；获得好名声，获得自己；他自己获得妥拉的话语，他自己获得将来世界的永生。
2:8
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם |
翻译：Rabban Yochanan ben Zakkai从Hillel和Shammai领受了（传统）。他曾说：如果你学了很多妥拉，不要自鸣得意，因为你是为此被创造的。Rabban Yochanan ben Zakkai有五个门徒。他们是：Rabbi Eliezer ben Horkenos，Rabbi Yehoshua ben Chanania，Rabbi Yosei Hakohen，Rabbi Shmon ben Natanel，Rabbi Elazar ben Arach。他常列举他们的优点。Rabbi Eliezer ben Horkenos像抹了水泥的水池，滴水不漏。Rabbi Yehoshua ben Chanania，生他的是有福的。Rabbi Yosei Hakohen是敬虔人。Rabbi Shmon ben Natanel怕犯罪。Rabbi Elazar ben Arach像泉水，越流越多。他曾说：如果以色列所有的先哲在天平的一边，Rabbi Eliezer ben Horkenos在天平的另一边，他会压倒他们全部。Abba Shaul奉他的名说：如果以色列所有的先哲在天平的一边，Rabbi Eliezer ben Horkenos和他们一起，Rabbi Elazar ben Arach在天平的另一边，他也会压倒他们全部。
人受造的目的是为了学习妥拉，人对妥拉的需求就仿佛身体需要吃喝一样。整个受造界在被造之初都是完全的，唯一的例外是人。人被造之初是半成品，需要一生的时间去实现他的潜能，人完全自己只能通过学习妥拉，因为人的本质是智力。人生的目的是学习妥拉，直到死亡的日子才是安息的时候。所以传道书7:1说：וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ（人死的日子、胜过人生的日子），因为在出生的日子，人只是一个半成品，但在人死亡的日子，他已经完成了自己的使命。
2:9-10
אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב רָע. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם |
翻译：他对他们说：出去看看，什么是人应该遵循的正道。Rabbi Eliezer说：好眼睛。Rabbi Yehoshua 说：好朋友。Rabbi Yose说：好邻居。Rabbi Shmon说：有先见之明。Rabbi Elazar说：好心。他对他们说：我看见Elazar ben Arach的话，胜过你们的话，因为你们的话都包含在他的话里了。他对他们说：出去看看，什么是人应该远离的恶道。Rabbi Eliezer说：恶眼睛。Rabbi Yehoshua 说：恶朋友。Rabbi Yose说：恶邻居。Rabbi Shmon说：借钱不还的人，向人借钱就好像向上帝借钱，正如经上记著说（诗37:21）：恶人借贷而不偿还，义人却恩待人、并且施舍。Rabbi Elazar说：恶心。他对他们说：我看见Elazar ben Arach的话，胜过你们的话，因为你们的话都包含在他的话里了。
好眼睛是为别人的好运（好事）开心，好朋友是给别人好的建议。所以，别人朋友发财了不嫉妒是好眼睛，给出好的建议让别人的事情好上加好是好朋友。
好邻舍是将说话的提高到行为，具体伸出手去帮助人，比方说，借东西给邻舍使用。
有先见之明是指知道自己的善行会带来好的回报。正如道11:1说：שַׁלַּח לַחְמְךָ, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ（当将你的粮食撒在水面、因为日久必能得着）。
借东西是因为邻舍最后会还借的东西（有借有还，再借不难）。将粮食撒在水面上却不一定能保证某一天从水面上会漂回来自己的粮食，所以，有先见之明代表更高一个层次。
好心：好心人做好事并不期待有回报，这是最高境界，因为他甚至不期望粮食会从水面上漂回来。
反过来，别人有了好运，因此给一个恶眼会造成嫉妒，甚至憎恨，以致于故意给朋友坏建议（希望对方吃亏），进一步沦落为恶邻舍，不但不借东西，甚至还百般刁难，其中最恶的是借钱不还，因为这是以恶报善，给行善的人造成经济损失。所有这些的总结是：恶心。
2:11
הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ |
翻译：他们说了三件事。Rabbi Eliezer说，1）让你朋友的荣誉视作你的荣誉一样珍贵；2）不轻易发怒；3）在临死前一天悔改。1）在先哲的火前取暖；2）小心他们的火炭免得被烧伤，他们的咬如同狐狸的咬，他们的刺像蝎子的刺，他们的嘶嘶像毒蛇的嘶嘶，3）他们所有的话如同炭火。
2:12
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם |
翻译：Rabbi Yehoshua说：1）恶眼；2）恶的倾向；3）憎恨他人，会使人离开世界。
2:13
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם |
翻译：Rabbi Yose说：1）将你朋友的财富视作自己的一样珍贵；2）预备自己学习妥拉，因为这不是你的产业；3）让你所有的行为都是为了上天的名。
妥拉不像财产一样可以从上一代自动传给下一代，乃是需要付出努力才能获得。
2:14
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ |
翻译：Rabbi Shimon说：1）读Shema和祷告要谨慎。2）当你祈祷时，不要使你的祈祷变得固定不变，乃要在上帝面前充满怜悯和恳求。正如经上（珥2:13）记著说：因为他有恩典、有怜悯、不轻易发怒、有丰盛的慈爱、并且后悔不降所说的灾。3）不要在暗处做恶人。
固定不变的意思是成为每天不变的负担。
2:15
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל. וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךְ |
翻译：Rabbi Elazar说：1）要勤奋学习妥拉，2）要知道如何回复异端，3）要知道你在谁的面前操劳，要知道你的雇主是可以信靠的，他会按你的工作付给你薪酬。
按照工作付薪酬不是让人为了得赏赐去学妥拉，乃是让人知道赏赐的大小是按照工作的难易程度决定。
2:16
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק |
翻译：Rabbi Tarfon说：日子短，工作多，工人懒惰，工价高，房东催逼得紧。
房东是造物主，从他的视角看，千年如一日，这是指人在地上的日子很短；从妥拉无限的视角看，人一生能学到的妥拉如同沧海一粟。工人懒惰是从人有限的视角看，工价高这是指赏赐大。
2:17
הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. וְדַע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא |
翻译：他曾说：你不必要完成工作，但你没有自由可以放弃她。如果你学了很多妥拉，他们会给你大的赏赐。你的雇主是信实的，他会给你工价。你要知道，给义人的赏赐是在将来世界。
一方面，妥拉是无限的，人不可能完成所有的妥拉学习，但从另一方面，人不能因此就懒惰地学习妥拉。
赏赐不是按照学习妥拉的多少，乃是按照妥拉学习的难易程度。
